את המאיירת המקסימה יוליה אגרונוב, היכרתי רק דרך העבודות שלה, שניתן לראות כאן, ודרך ההתכתבויות במייל ובמסנג'ר. גם יוליה אגרונוב, כמו נעמי אינה, הגיעה לתערוכה דרך נועה ויכנסקי. והנה מה שיוליה כתבה על התחלת העבודה שלה:
החיבור הראשון
זה הרגע קראתי את האגדה וזה מה שכתבתי לעדי:
23:33 ״עדי, אני צוללת לתוך זה ! הלילה אישן על הדמויות הפנויות :-)״
הזדמנות לצלול לסיפורי אגדה מרגישה לי נכון. נולדתי בחבל קווקז, ואם לדייק, באזרבייג׳אן.
ילדותי נעה סביב סיפורי עם, שירה לילדים, משלים, מעשיות ואגדות.
קראתי את הסיפור והרגשתי שאני לגמרי משוטטת בפנים
הצטרפתי לקבוצת המאיירות די ברגע האחרון. מבחר הדמויות שנותרו היה מצומצם.
הרגשתי שזה הדבר הנכון, וככה זה צריך לקרות. ניקיתי את הראש ושכחתי לרגע מהרשימה.
קראתי את הסיפור ומיד תפסתי מקום. התחלתי לשאול שאלות, לתהות, לחפש מוסר השכל ולנסות להבין אותו, גיליתי שהמסרים מרובים שהאגדה הזו יכולה להעביר. עלה בי חיוך על הבחירה המעניינת של התערוכה לספר סיפור מנקודת מבט של אחת הדמויות.
החיבור הראשון
זה הרגע קראתי את האגדה וזה מה שכתבתי לעדי:
23:33 ״עדי, אני צוללת לתוך זה ! הלילה אישן על הדמויות הפנויות :-)״
הזדמנות לצלול לסיפורי אגדה מרגישה לי נכון. נולדתי בחבל קווקז, ואם לדייק, באזרבייג׳אן.
ילדותי נעה סביב סיפורי עם, שירה לילדים, משלים, מעשיות ואגדות.
קראתי את הסיפור והרגשתי שאני לגמרי משוטטת בפנים
הצטרפתי לקבוצת המאיירות די ברגע האחרון. מבחר הדמויות שנותרו היה מצומצם.
הרגשתי שזה הדבר הנכון, וככה זה צריך לקרות. ניקיתי את הראש ושכחתי לרגע מהרשימה.
קראתי את הסיפור ומיד תפסתי מקום. התחלתי לשאול שאלות, לתהות, לחפש מוסר השכל ולנסות להבין אותו, גיליתי שהמסרים מרובים שהאגדה הזו יכולה להעביר. עלה בי חיוך על הבחירה המעניינת של התערוכה לספר סיפור מנקודת מבט של אחת הדמויות.
הרגשתי למי אני מתחברת ביותר. הרשימה כבר לא היתה רלוונטית. בחרתי בדמות שהתחברתי אליה כבר בקריאה ראשונה.
הלכתי לישון ואמרתי לעצמי, אם אתעורר בבוקר עם אותה תחושה אז לגמרי זו נקודת המבט שאני רוצה לאייר.
בוקר, התעוררתי מחויכת (כמו כל יום :-)). וזה היה שם. הרגשתי כמה נכון.
ראיתי את העיניים, ראיתי אותה, ראיתי אותן. ראיתי את האחיות. כמו חזיון.
08:12 "בוקר טוב עדי, אני עם האחיות הנסיכות. יוליה"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה